|
הכרת תודה - הדרך לאושר?
מאמר לסיכום לימודי פסיכולוגיה חיובית ב-iCU
במשך מאות שנים נתפסה הכרת תודה כהתגלמות טוהר המידות וכהצטיינות מוסרית. אולם עד לאחרונה, לא טרח איש לחקור את "רגש התודה" בכלים מדעיים. המחקר המודרני העלה כי מדובר בתופעה עמוקה ומורכבת; רכיב מכריע באושר האנושי. למעשה, רגש התודה הוא אחד הדברים הבודדים המוכחים מדעית כיכולים לשנות חייו של אדם.
רגש הכרת התודה נבדק מדעית במסגרת זרם "הפסיכולוגיה החיובית" העוסקת בחקר החלק הבריא בנפשנו, בניגוד להתמקדות הקלאסית במחלות ובעיות נפשיות.
המחקרים המודרניים מראים כי אנשים המטפחים בקביעות ובשיטתיות את יכולת הכרת תודה, חווים קשת רחבה של יתרונות מדידים במישור הנפשי, הגופני והבין-אישי. אנשים אלה מרגישים בריאים ומאושרים יותר, ונעים יותר לשהות במחיצתם.
אז מהי הכרת תודה?
ההגדרה המילונית לרגש תודה היא: "התכונה או המצב של הודיה, הוקרה, הערכה של הנטייה לגמול טובה."
המילה האנגלית gratitude באה מהמילים הלטיניות gratia שפרושה "חסד" או "טובה", ומהמילה gratus שפרושה "הנאה" או "עונג".
בעיקרה, הכרת תודה היא הודאה בטוב בחיינו. כשאנו מכירים תודה אנו מאשרים כי החיים טובים וכי יש בהם אלמנטים שעושים אותם ראויים. אנו אומרים 'כן' לחיים.
הכרת תודה היא הכרה בכך שמקור הטוב נמצא, ולפחות באופן חלקי, מחוץ לנו, היות והכרת תודה מופנית כלפי חוץ. היכולת להכיר תודה דורשת נכונות לראות: א. את טוב ליבו ונדיבותו של אדם או גורם אחר, ב. שהמיטיב מעניק לי דבר-מה בכוונה תחילה, ג. שלמתנה יש ערך בעיני המיטיב.
כמו-כן, ההכרה כי הייתי עשוי להיות שונה או חיי היו עשויים להיות שונים, ללא תרומתם של אנשים אחרים, מוסיפה לאדם מימד של ענווה אמיתית.
בחירה בגישה מוקירה
"הכרת תודה" היא גישה שאדם יכול לבחור מרצונו החופשי. היא אינה תלויה בנסיבות אובייקטיביות, במצב בריאותי, מצב כלכלי או מיקום גיאוגרפי. אנו יכולים לבחור בה מתוך מגוון של גישות ותגובות לדברים שהחיים מזמנים לנו.
רעיון הבחירה החופשית הוא שאנו מסוגלים להתמקד במתנות שהחיים מרעיפים עלינו ולהוקיר אותם. אנו מחליטים במודע לראות את הדברים הטובים והיפים על פני הקושי והכאב. אנו בוחרים לראות את חצי הכוס המלאה ...
עם זאת, הבחירה אינה קלה. עלינו להתאמץ לטפח את הגישה המוקירה באופן מודע, ולהתכוון לכך. בין השאר על ידי עבודה על תחושת הקורבנות, הרעיון ש"מגיע לי", הקושי להודות בחולשות. כל אלה ועוד מכשילים מחשבות מכירות תודה.
מה מגיע לי?
האם קורים לך דברים טובים? והאם אתה מסוגל לראות אותם? להכיר בהם? להוקיר אותם?
היבט מהותי של הכרת תודה הוא הכרה בכך שבעצם קיבלתי 'מתנה' או טובת ההנאה לא בגלל שמגיע לי אלא כי היא הוענקה לי מרצונו החופשי של המיטיב, אולי מתוך חמלה, או נדיבות או אהבה. בתיאולוגיה מכנים זאת "חסד". עלינו ללמוד לשים-לב לחסד הנעשה לנו, לטוב שמישהו עושה לנו, ואז הכרת התודה תופיע.
אדם המאמין ב"חסד", מאמין כי קיים טוב בעולם, וה"טוב" מתקיים בלי קשר למאמציו-שלו. הוא פשוט קיים. לכן, הכרת תודה קשורה ליכולת לראות שאני מקבל את שאינני מצפים לקבל, או מקבל יותר ממה שמגיע לי בזכות מאמציי.
אבל לא פשוט לקבל את רעיון ה"חסד". מצד אחד יש לנו ציפיות גבוהות שהעולם יגמול לנו על מאמצינו, ומאידך אנו נוטים לקבל דברים טובים כמובנים מאליהם. נראה כי אנו מניחים שיש קשר ישיר בין השתדלותנו לבין "הטוב" המתחולל בחיינו.
אדם המפתח את יכולת הכרת תודה מתחיל להרגיש כי דברים טובים קורים ללא קשר למעשיו, או אפילו חרף מעשיו, ותובנה זאת היא מעצימה ומעודדת.
הכרת תודה וחוויית האושר
מחקרים בנושא הכרת תודה ביקשו למדוד האם וכיצד גישה מכירת תודה משפיעה על רמת האושר שאנו חשים. מחקרו של פרופ' רוברט א. אמונס בחן את ההשפעה של הכרת התודה על רווחתם הנפשית והגופנית של הנבדקים. מהמחקר עלה כי המשתתפים בקבוצת מכירי התודה הרגישו טוב יותר ביחס לחייהם והיו ב- 25% יותר אופטימיים לעתיד מקבוצת הבקרה. הם דיווחו על פחות בעיות בריאות, סבלו פחות סימפטומים גופניים שליליים והתעמלו הרבה יותר. הם הרגישו שמחים, מלאי התלהבות, סקרנים, ערניים, אנרגטיים, נחושים, וחזקים יותר מהמשתתפים בקבוצות האחרות. מה שמדהים הוא שגם הקרובים להם הבחינו בשינוי ניכר.
התברר כי אנשים שחווים הכרת תודה מסוגלים להתמודד בצורה יעילה יותר עם לחצי היום-יום או עם מצבים טראומתיים. אנשים אלה נהנים ממצב בריאותי משופר וכנראה גם מתאוששים מהר יותר ממחלות.
כמו-כן, נמצא כי הכרת תודה גורמת לחיזוק הקשר עם אנשים אחרים, תורמת ליחסים בינאישיים טובים יותר, ואף מובילה לאלטרואיזם. כאשר אנשים חווים הכרת תודה הם מרגישים אוהבים יותר וסלחניים יותר.
הכרת תודה כתרופה לדיכאון
הכרת תודה גורמת לנו להתמקד בדברים הטובים והמהנים הקיימים בחיינו, במקום בדברים שאין לנו. היא מקלה על הגישה לזיכרונות חיוביים, ובכך מסייעת ביצירת הלך רוח חיובי יותר.
מחקרים אחדים מצביעים על יחס הפוך בין דיכאון להכרת תודה. כשאנו מכירים תודה אנו נוטים יותר להבחין בהיבטים החיוביים של החיים. לאנשים מכירי תודה יש נטייה ספונטנית "לזכור את הדברים הטובים". הם מפגינים "היזכרות חיובית", דהיינו נטייה להעלות יותר זיכרונות נעימים מאשר זיכרונות לא נעימים.
מחקרים אחרים הראו כי אנשים מכירי תודה חווים יותר רגשות חיוביים כמו אושר, התלהבות, אהבה, שמחה ואופטימיות. כמו-כן, הוכח כי תרגול שיטתי של הכרת תודה מגן על האדם מפני דחפים הרסניים כמו קנאה, טינה, חמדנות או מרירות.
גישת "אימון חיובי" ב- iCU המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית מלמדת את המתאמן ליצור מחשבות חיוביות. ומתברר כי תרגול הכרת תודה עשוי לסייע ביצירת דרכי מחשבה חיוביות לגבי האירועים בחיינו, ובכך לסייע בהקלה על דיכאון ואף במניעתו.
בקיצור, עבודה אימונית על הכרת תודה משפרת את היכולת להעלות חוויות חיוביות אל הזיכרון והמודעות, וליצור מצב רוח טוב ותחושה של חיוניות.
הטוב ברע
בדרך כלל אנו מקשרים הכרת תודה עם תוצאות נעימות, אך חוויית הכרת התודה עשויה להופיע גם בהקשר לטראומה או אסון, כי הכרת תודה היא תהליך המאפשר לנו לחשוב על משהו בצורה שונה מהנטייה הראשונית. למשל, אנו מכירים התנסויות בחיינו בהן מה שנראה בתחילה כקללה, בדיעבד - מתגלה כברכה. במקרים כאלה קושי או מצוקה עשויים להתגלות כהזדמנות חדשה, והצער הראשוני מפנה את מקומו לתחושה של הכרת תודה על ההזדמנות החדשה. וכך, אירוע רע עשוי לתרום לחיינו בדרכים שלא חזינו מראש ולהעניק לנו מתנות שלא ידענו על קיומן, ואנו עשויים להגיח מן האפלה עם תובנות חדשות.
שינוי משמעותי לאורך זמן
חשיבותה של הכרת תודה טמונה ביכולתה להעשיר את חיינו. היא גורמת להתרוממות רוח, מפיחה מרץ, מעוררת השראה, ומובילה לשינוי פנימי.
פרופ' מרטין סליגמן מצא כי הכרת תודה יכולה ליצור שינוי משמעותי לאורך זמן. בניסוי שלו "מכתבי תודה", עלה כי יש חשיבות מכרעת להתנהגות גלויה לעין. המשתתפים בניסוי היו צריכים להביע בכתב הוקרה ותודה וכתוצאה מכך הם חוו שינוי חיובי משמעותי בחייהם: הם הפכו מאושרים יותר ומדוכאים פחות. עלייה זו במפלס האושר נשמרה גם במבדקי הערכה שנערכו בשבוע ובחודש שלאחר המשימה.
תשומת-הלב המוענקת לעניין היא המובילה לשינוי. כשהמוח מתרגל לשים-לב ל"טוב", הוא מתרגל להתחבר לטוב, להתמקד בטוב ולהיות במצב מנטאלי של "טוב". מיקוד זה משפיע על מצב-הרוח ועל שביעות הרצון הכללית. הדברים הטובים בחיים הופכים לפחות מובנים מאליהם, והם מקבלים יותר את המקום הראוי להם.
החיים נצבעים ורוד.
כתבה: ורד שילה, עבור קורס ©אימון חיובי - אימון בגישת הפסיכולוגיה החיובית בהנחיית אסתי פישר-היים
מאמרים באינטרנט
|
מאמר: פסיכולוגיה חיובית - אימון לאושר
iCU -