|
|
 |
אימון מנהלים -
אימון אישי-עיסקי |
|
|
|
© התכנים באתר ובעלון
מוגנים בזכויות יוצרים | |
|
| |
|
|
אימון אישי - מקצוע מרתק!
בסיום הקורס יהיה בידיך מקצוע המעניק סיפוק עצום
הכשרת מאמנים אישיים
 |
|
סדנה מקורית וחשובה |
|
דימוי עצמי
וכריזמה |
|
>> לפרטים
| |
|
|
|
|
 אימון מנהלים
|
|
חשבתם שזה פשוט? מזמינים אותך ואתה על הסוס? כן, לפעמים.
ובפעמים אחרות - זה לא כל כך פשוט.
לפניכם סיפור אמיתי על מנהל שביקש "קואצ'ינג רציונלי" ... |
| "רק בלי אינטואיציה, בבקשה" |
|
לאחרונה התבקשתי לאמן קבוצה קטנה של מנהלים, אבל "בלי אינטואיציה, את יודעת, רק אימון", אמר לי המנהל המארגן.
"מה זאת אומרת? למנהלים שלך אין אינטואיציה?"
יש להם יותר מדי, היתה התשובה.
חשבתי שהוא מתלוצץ אבל הבן-אדם היה רציני לחלוטין. "אני רוצה תובנות, סדר וארגון, תוצאות, והחלטות רציונליות," הוא הודיע. "אני מאמין בשכל ובניסיון אישי. אינטואיציה זה קשקוש".
שיחה נוספת הבהירה כי המארגן האמין שאינטואיציה סותרת תבונה, תובנות, תוצאות, או החלטות מוצלחות. לדעתו, רק השכל הטהור מסוגל להוביל לפירות המקווים.
ניסיון נוסף להבהיר כי מדובר ביכולות מוחיות נפלאות, נכשל גם הוא.
"אני רוצה עבודה עם השכל ולא עם "המוח-שמוח". "
כך בדיוק הודרכתי. |
|
אינטואיציה – כבשה שחורה במשפחת התבונה? |
|
אני בעד חשיבה רציונלית, אני באמת מאוד אוהבת את השכל שלי ולא הייתי מוותרת עליו בעד שום מחיר בעולם, ואני חסידה של הרחבת האינטליגנציה. אבל, מי אמר שעניינים אלה סותרים הקשבה לאינטואיציה?
בירור נוסף העלה, כי בעיני המנהל-המארגן, אינטואיציה היא ממש "קוץ". השיחות אתו הזכירו לי כי יש מקומות לא מעטים בהם אינטואיציה עדיין נתפסת כמשהו מיסטי.
אוי לי, חשבתי. עד מתי תיחשב האינטואיציה לכבשה שחורה במשפחת התבונה והאינטליגנציה?
היה צורך בשיעור של למעלה משעה כדי להבהיר למנהל האחראי שאנחנו לא עוסקים במיסטיקה כאשר אנחנו מלמדים מנהלים להקשיב לתחושותיהם ולמידע אינטואיטיבי. אנחנו גם לעולם לא אומרים שצריך תמיד לפעול לפי האינטואיציה. להפך. בכל ההרצאות והסדנאות אנו מלמדים כי מי שרוצה לאתגר את עצמו אינו יכול להקשיב לאינטואיציה הדומה באופיה ל"ישיש חכם, זהיר, שהולך על בטוח".
בנוסף, הייתי חייבת להבהיר כי החלטות הן תמיד שכליות. הראיתי למנהל כי בספרי "פתאום הבנתי" שיצא לאור בשנת 2004 כתוב שחור על לבן "החלטה לעולם איננה אינטואיטיבית, כי אינטואיציה פשוט איננה החלטה אלא רק מידע". את כל ההחלטות עושה השכל. אינטואיציה היא מידע שעשוי לסייע בעת קבלת החלטות.
המנהל, ברנש כבן שישים, הקשיב ונהנה מהשיעור הפרטי שלו.
בכל זאת, סוכם על "סדרה של קואצ'ינג רציונלי" לקבוצה המיועדת של המנהלים. |
|
אבל, אינטואיציה היא די אינטליגנטית ... |
|
 לבקש ממנהל בכיר לוותר על האינטואיציה שלו או להתעלם ממנה דומה למתיחת חבל על צוואר הנידון למוות. כיצד יכול מנהל מוכשר להתעלם מעצמו? האינטואיציה שלו היא חלק ממנו. היא מסר ממוחו. היא משקפת את הידע והניסיון המצטברים שלו.
המנהל עבד קשה במשך שנים רבות לרכוש ידע וניסיון, והאינטואיציה הטובה שלו אינה אלא הפרי שהוא קוטף. אינטואיציה משרתת אותנו בכל תחום בו אנו מתמצאים היטב. בתחומים כאלה, איננו נזקקים לתהליך של חשיבה הגיונית, תהליך שלבי או מדורג, כי אנחנו פשוט יודעים. המנהלים הללו התבקשו להתעלם מהאינטואיציה שלהם כי היא "לא-הגיונית" והם לא תמיד מסוגלים להסביר את דעתם.
נכון, לפעמים קשה להבין איך הגענו לתובנה מסוימת. אז מה?
ונכון, אינטואיציה היא לא תמיד "הגיון שקוף", כי היא פשוט לא היגיון. היא אינטואיציה.
בא לי לצעוק: אבל גם היא אינטליגנטית! ולפעמים, הרבה יותר מהיגיון ...
|
אינטואיציה בניהול משקפת את סך הידע והניסיון של המנהל |
אני כבר יודעת היטב כי לאנשים רבים קשה לקבל את ההסבר האינטליגנטי-אינטואיטיבי.
לרבים, קשה לקבל כי אינטואיציה איננה מסר מעולמות רחוקים או ממקורות מיסטיים, אלא מסר פשוט ובהיר ממוחנו. יש המכנים אותי "מחרבת שמחות" - איך העזתי להפליל את האינטואיציה בשיוך למוח. אבל ידידים, ההסבר כי אינטואיציה היא פעולת מוחנו הוא ההסבר ההגיוני ביותר, והסבר זה הולך ותופס לעצמו מקום גם בקהילייה האקדמית. ממש לאחרונה, קיבלתי עוד מכתבים משני פילוסופים ומפיסיקאי אחד הקוראים את מאמריי באופן די קבוע. "האסימון נפל", כתב לי אחד מהם, "אין לי ספק שההסבר שלך נכון. אינטואיציה כמו ראייה או שמיעה, מתרחשת at no-time. כמה מוליך שולל התהליך הזה. מה שמשגע אותי זה איך לא חשבו על זה קודם .... הסבר בעצם פשוט ..." איני מתכוונת להתהדר בשמות של מומחים, ולא נראה כי דבר זה יתרום במשהו לספקנים. 
|
אינטואיציה היא מסר בהיר ממוחנו |
האם האינטואיציה שלנו מצביעה על המוח כעל מחולל מידע אינטואיטיבי? לא. אולם קצת מחשבה כן מובילה להיסק הזה. ולפעמים, גם איזה ניסיון מקרוב עם פעולת האינטואיציה ... כמו שתראו בהמשך. |
|
"היגיון נטו" |
|
לאחר שהחלו האימונים, התברר כי מדובר בקבוצה של מנהלים מוכשרים במיוחד.
נזקקתי לכל הפלפול שלי כדי לעמוד בקצב ההתפלפלות שלהם. האימון התכליתי והממוקד סייע להקטין את הבדיחותא אבל האינטליגנציה נשפכה מהם כמו מים. ומהר מאוד התברר כי גם אינטואיציה טובה לא חסרה להם.
הכל היה נפלא והחברים הסתקרנו לגבי פעולת המוח. הבעיה שלי היתה שהמנהל שלהם התנגד לכל עניין מוחי-אינטואיטיבי.
החברים טענו שההחלטה שגויה. המנהל הוא אדם מבריק, הם אמרו, אבל הוא לא צריך להכתיב מה יהיה באימון. תמכתי בהם בלבי, כי אמנם, כלי האימון השכלתניים מובילים לצמצום במקום להרחבה וזה ממש היה חבל, אבל ידיי היו כבולות. המנהל היה טיפוס שמרן, קצת חרד, ואולי אפילו קצת דאגן. הוא לא השתגע על יצירתיות ולא על אינטואיציה ולא על השראה, וגם כריזמה לא נראתה לו כלי ממש חשוב לניהול מנגנון משומן. בקיצור, ארבעת היכולות המוחיות המהוות בסיס אינטליגנטי-אינטואיטיבי לכל מנהל, יזם, או בעל עסק - "לא התאימו לו".
|
לא משתגע על יצירתיות, ולא על אינטואיציה, ולא על השראה, וגם לא על כריזמה ... ? | |
|
פתרון אינטליגנטי-אינטואיטיבי - - |
הזמן עבר והסידרה התקרבה לסיום. ואז, החברים הציעו לצרף "אותו", את המנהל שלהם - לקבוצה.
נשארו רק שתי פגישות, ולא היה פשוט לגרור אותו לחדר בשעה הייעודה. היינו צריכים להמתין וללחוץ ולהמתין וללחוץ, אבל החברים התעקשו. הם לא ידעו להסביר מה בדיוק הרעיון. אולי חשו משהו אינטואיטיבית ... בכל אופן, הם הצליחו, וגם צדקו: כבר בניסיון הראשון שלו - הרווחנו שותף נלהב!
ראשית, האיש הזה, אהב את כלי האימון! הוא התלהב מהקטע של הקשבה רב-ערוצית, ותרגל את זה, כך סיפרו לי, על כל אחד שעבר לידו.
שנית, הוא מייד הודה כי תקשורת והומור אינם הצד החזק שלו, אבל בקבוצה הקטנה הוא חש מוגן וההומור ההונגרי שלו גלגל אותנו מצחוק.
ודבר שלישי, נחשו מה הוא הכי אהב? כמובן, ללמוד על אינטואיציה ויצירתיות בניהול.
נהנינו מנוכחותו של המנהל, ובעיקר - מההתעניינות שלו ביכולות "המוחיות-שמוחיות האלה".
"השכל או המוח?" עקצו אותו החברים.
"נו, נו, חבר'ה, יש לכם מספיק מוח כדי לדעת שגם לי יש שכל," התלוצץ הברנש, שהתגלה כנבון ומשעשע.
מאחר וסוכם להימנע מיכולות מוחיות-אינטואיטיביות, לא התמקדנו בהקשבה לאינטואיציה, ולא ביצירתיות ולא בהשראה ולא בכריזמה, אלא פעלנו במתכונת של אימון קלאסי. אבל, בלי להתכוון, מדי פעם, "קפץ" איזה טיפ יצירתי או "צצה" איזו הערה אינטואיטיבית. ככה, רק בשביל הטעם. ברגעים אלה, היה נהדר לראות את עיניו מנצנצות בהתעניינות ... כמה שהם צדקו. המוח שלו ממש אהב את החירות האינטליגנטית החדשה ... הפגישות חלפו מהר.
החברים התחילו ללחוץ על סדרה נוספת. המנהל לא אמר "לא" ... עיניו אמרו "כן" ...
אם הוא רוצה ללמוד "מוח-שמוח" - הוא ייאלץ להזמין אותנו לסדרה נוספת של אימונים ... :) |
|
 אסתי פשר-היים,
מנהלת ביה"ס iCU לקואצ'ינג - המרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית
| |
|
אינטליגנציה בלי אינטואיציה היא כמו בית בלי חלונות ...
|
|
חמשישי אינטואיציה |
|
 המרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית הוא המקום היחיד בארץ בו ניתן ללמוד
להפעיל אינטואיציה וליהנות ממנה במלואה
לימודים מובנים, טכניקה בהירה, תרגילים פשוטים.
יומיים מרוכזים
להכרת יכולות המוח ולפיתוח היכולת האינטואיטיבית
היום הראשון: "נפלאות האינטואיציה" - קשב עצמי ויכולת קליטת אינטואיציה
היום השני: "קליטת הזולת" - איך לקרוא את הזולת כספר פתוח
הלימודים בת"א. קיראו תגובות של משתתפים בעמוד "חמשישי"
מועדים מדוייקים בלוח האירועים | |
|
למקומות עבודה
מסלול 1 - מסלול קצר למימוש הפוטנציאל של כל עובד, בהשקעה קטנה ביותר: אימון קבוצתי!
מסלול 2 - הכשרת מנהלים-מאמנים: המסיימים מסוגלים לאמן כל עובד בארגון
> לפרטים
|
|
 5 דיאלוגים מהחדר האישי של האימון העסקי
|
|
תהליכי אימון כרוכים בחוויה של שינוי. ושינוי - הוא אחד הדברים המפחידים אותנו ביותר.
מה, לוותר על ה"עצמי" שלי? אז מי "אני" אהיה?
תחשבו על זה. שינוי זה באמת פחד מוות. |
|
הפעם, אשתף אתכם בחלקים מתוך 5 שיחות עם מתאמן
הנפשות הפועלות:
המתאמן - נקרא לו א'
המאמן - נקרא לו ב'
וה"דמות" הנוספת - א'2 ...
מי זה א'2 ?
א'2 הוא א' לפני שהתחיל אימון אישי. | |
| שיחה ראשונה - אי-הסכמה |
|
אנחנו יושבים בחדר האישי, כלומר, חדר השיחות של הקואצ'ינג.
א' (הלקוח) מתנהל מול א'2. הם מתווכחים, לפעמים צוחקים, לפעמים מתעצבנים זה על זה.
אני מקשיבה בשקט.
הנה קטע קטן ממה שהולך שם:
א': צריך להחליף כמה חבר'ה ... להזרים דם חדש ...
א'2: זה לא משנה "דם חדש". אי-אפשר לפטר עובדים. האנשים האלה עובדים כאן כבר המון שנים.
א': אז מה?
א'2: הם כמו משפחה.
א': אבל הם לא "משפחה", הם עובדים. אני משלם להם משכורת.
א'2: נכון, בהחלט, אבל הם כמו משפחה.
א': מה זאת אומרת "הם כמו משפחה"? כאילו הם הילדים שלך? או ההורים שלך?
א'2: כן. קצת ילדים וגם קצת הורים. משפחה, בקיצור. יש חום. אבל זה לא רק זה, אני אוהב לדבר איתם. אני אוהב
את השיחות איתם. אני מתייעץ אתם.
א': אני מכיר את זה. כמו סיעור מוחין ...
א'2: לא בדיוק. כן, גם זה. אני מתכוון כשאני מדבר איתם בהתחלת פרוייקט חדש זה עוזר לי לחשוב ולתכנן.
א': בוא נראה, בכמה אנשים מדובר?
א'2: נגיד ארבעה או חמישה.
א': ואם תשאיר רק שניים מהם?
א'2: (מתחמם) לא יכול. לא יכול לפטר מישהו שהולך איתי מהיום הראשון שהתחלתי את העסק.
א': לא יכול?, הא? (ממלמל) לא יכול ... לא רוצה ...
(שתיקה)
א': טוב, בוא נעזוב את זה לרגע . אמרנו שיש גם בעיה עם המזכירה ....
א'2: נכון. כשהיא התחילה היא הייתה ממש בסדר אבל בזמן האחרון היא באה ולא באה.
א': נשמע שצריך לפטר אותה ...
א'2: אבל אי-אפשר! זאת לא מישהי שסתם הגיעה לכאן. היא אשתו של חבר. אני לא יכול לעשות לו את זה.
א': ואיך היא יכולה לעשות לך את זה? לבוא ולא לבוא, ולבוא מתי שמתחשק ...
א'2: נכון. אבל צריך לבלוע.
א': (קם ומגרד את הפדחת) צריך!? לא. לא צריך לבלוע, ואני לא רוצה יותר לבלוע. אתה יודע מה? היא הולכת. |
| שיחה שנייה - לו רק הייתה כאן ג'יני ... |
|
המאמנת (דמות ב') מנסה לסייע ל-א' ...
|
גם אנשי עסקים בכירים אוהבים לבקש משאלות.
תעשי שהחיים יהיו יפים ופשוטים ... |
א': כל הבעיה זה שגם אם יש הכנסות לא רעות - הרווח לא גדל. הרווח קטן.
ב': ומה אפשר לעשות כדי שזה ישתנה?
א': לא יודע. אני מנסה כל מיני דברים. (עיניו עצובות)
ב': מדוע הרווח קטן?
א': כנראה בגלל שהמחירים שלנו נמוכים מדי?
ב': אז למה אתה לא מעלה?
א': אי-אפשר. הלקוחות לא מסכימים.
ב': מה פירוש הם לא מסכימים?
א': הם יילכו. אז מה, צריך לוותר על הלקוחות האלה?
ב': מה אתה חושב?
א': לא יודע. (קולו נשבר...) לסגור את המפעל?
ב': תגיד אתה. מה אתה רוצה שיהיה?
א': הייתי רוצה פרוייקטים שאפשר להרוויח עליהם יותר טוב.
ב': מה פירוש "היית רוצה"? האם זאת מישאלה מהפייה הטובה?
א': (צוחק) הייתי רוצה כי ... כלומר, אם היה אפשר.
ב': במי זה תלוי?
א': לא יודע. מה, בי? (תולה בי עיני ילד)
ב': ואם זה תלוי בך, מה אתה יכול לעשות כדי לשפר את הרווחיות?
א': אולי לגבות יותר. אבל, אז ...
ב': כל הלקוחות יברחו?
א': אולי כן.
ב': ואולי לא?
א': אולי לא.
ב': מה נראה לך נכון לעשות?
א': לנסות. בא לי לנסות. אני חושב ששווה ...
|
| שיחה שלישית - הם יעיפו אותנו ... |
|
אנחנו "נמצאים" בישיבת עסקים לחוצה ומלחיצה.
א' רוצה לבקש סכום מתאים יותר תמורת עבודתו, אבל א'2 מתנגד.
א'2 גורם לא' להתבלבל, להסמיק, קצת לגמגם והרבה להסס.
א'2 עדיין מאמין שכדאי לקחת את העבודה בכל מחיר, אפילו אם הרווח זעום או אפילו אם לא יהיה רווח.
א'2 חושש, מהסס, ממשיך להתנהג "נחמד" לעובדים, גם המרושלים, וללקוחות, גם הקמצנים ...
מי זה א'2 ?
א'2 הוא א' לפני שהתחיל אימון אישי
|
א' מקבל קואצ'ינג, והגישה של א'2 לא נראית לו | |
|
א': אני הולך להגיד בדיוק מה שאני חושב.
א'2: אז אתה כבר יכול לארוז את עצמך ולחזור למפעל כי ביזנס לא ייצא פה.
א': אל תדאג. אני לא מתכוון להיות ברוטאלי.
א'2: לא אכפת לי איך תקרא לזה. אם אתה פותח את הפה על המחיר אתה יודע שאתה תאבד אותם.
הם יעיפו אותנו מכל המדרגות.
א': אבל זה לא הגיוני! בהצעה הנוכחית אני לא רק לא מרוויח, אלא יש גם סיכוי שייגרם לנו הפסד.
א'2: אז מה? כבר עבדת כך בעבר ולא קרה לך שום דבר. להיפך, הסכום הזה מכסה את המשכורות. אנחנו
צריכים אותו.
א': כן, אני יודע: "תזרים מזומנים". "לעשות מחזור." אבל אני רוצה גם להרוויח! אני רוצה שיישאר לי משהו מכל
העבודה הקשה הזאת. מגיע לי.
א'2: בסוף, איכשהו תמיד נשאר משהו, וזה יותר טוב מאשר לאבד את הפרוייקט.
א': אני מרגיש מפוחד ... לא רוצה לאבד את הפרוייקט. אני מרגיש מאויים ... החבר'ה האלה מחזיקים את המשכורות
של העובדים שלי ביד שלהם. אני צריך את העבודה ואני לא מעז לפתוח את הפה.
|
כבר עבדת כך בעבר ולא קרה לך שום דבר ... | ל-א' כל-כך נמאס מאי-הרווחיות שהוא מסוגל לוותר לגמרי על א'2 בחייו. והוא מנסה לעשות שריר. יש לו אומץ ויש לו רצון.
העניינים בידיו ... ובכל זאת, זה לא פשוט. הדמות הזאת, "ה-א' הישנה" או א'2 כפי שאנו קוראים לה - לא נמחקה. א'2 גרה בתוך א' ומציקה לו מבפנים ... |
| שיחה רביעית - אל תפחיד אותי ... |
|
בגלל שא' מקבל קואצ'ינג, הגישה של א'2 לגמרי לא נראית לו. הישיבה האמיתית תתקייים בקרוב, ו- א' מחליט לתפוס שיחה עם א'2.
א': אני אגיד ככה: תראו. היתה איזו טעות בחישוב שהגשנו לכם. קובי המהנדס טעה והחישוב הנכון הוא עשרים
אחוז יותר ממה שהוא רשם בנייר-ההצעה.
א'2: שתוק. שתוק.
א': החלטתי לא לשתוק. אם הם לא יסכימו אני מעדיף לא לקחת את העבודה בכלל. לפי ההצעה של קובי לא
נשאר שום רווח וגם ההצעה החדשה שלי היא לא מי-יודע-מה. היא גבולית.
א'2: אתה יוצר לעצמך אויבים.
א': אני יודע. אני זוכר שהם אמרו שאולי יהיו אחר-כך פרוייקטים ממש גדולים, אבל זה לא בטוח, ובינתיים אני רוצה
לסדר את העניינים עם הפרוייקט הזה.
א'2: מה זה "לסדר"?
א': לסדר את העניין עם הכסף. אני רוצה להפסיק לעבוד בלי כסף.
א'2: מאתיים אלף דולר זה לא "בלי כסף".
א': אבל זה לא מתקרב לחישוב האמיתי.
א'2: אז מה? תתחיל לפטר עובדים?
א': אל תפחיד אותי. המחשבה על האפשרות לפטר עובדים מאד מפחידה ומלחיצה אותי. אני מקווה שלא
אצטרך להגיע לזה ... |
| שיחה חמישית - ... |
|
לפעמים אנחנו כל-כך דבקים בעצמנו שקשה לנו להשתנות. אולי זה הפחד משינוי.
ולפעמים, אדם מרגיש שעליו להיפרד מחלק מסוים בו כדי לצמוח ...
|
"הם" לא מעניינים אותי. אתה ... אני ... מעניין אותי |
א' חזר מישיבת העסקים. הוא לחוץ. נראה שהעניינים לא הלכו בדיוק כמו ש"היה רוצה".
הוא מתיישב בכסא שלו - כסא מנהלים גבוה, מסתובב - ומחליט לתפוס שיחה עם עצמו.
הוא קורא לאיש הזה שייצג אותו בישיבה, ל- א'2, ומסמן לי להקשיב.
(אני מסתכלת על א' יושב זקוף. הוא נראה כל-כך מנהל ... מנהיג ...)
א': איך הלך?
א'2: כרגיל. הם לחצו והורדנו עוד 15 אחוז.
א': על מה הורדת עוד 15 אחוז? גם ככה ההצעה הייתה נורא נמוכה!
א'2: אז מה? היית מעדיף לאבד את זה לגמרי?
א': כן!
א'2: מצטער. אני עשיתי כמיטב יכולתי. אתה מכיר את החבר'ה האלה. סוחטים ממך כל גרוש אפשרי.
א': הם לא מעניינים אותי. אתה סגרת עסקה רעה. אתה מעניין אותי. כלומר ... אני מעניין אותי. לא יכול אתך!
א'2: אז יותר אל תשלח אותי.
א': אני באמת לא אשלח אותך יותר. אתה מפוטר!
א' עדיין זקוף ומתוח. אחרי כמה שניות כתפיו נרפות. הוא מסתובב אלי, וקורץ בשובבות. שנינו מחייכים.
|
|
מאחלת לכם אימון אישי או עסקי - פורה ומוצלח!
שלכם,
אסתי פישר-היים | |
|
|
אסתי פישר-היים פיתחה את תיאוריית האינטליגנציה אינטואיטיבית ממנה נגזרת גישת intuitive-intelligent Coaching©. הגישה נשענת על ידע בפילוסופיה, פסיכולוגיה, ועולם העסקים, ועל מחקרי מוח המצביעים על יכולות מופלאות אשר, למרבה הצער, רובנו איננו ממצים.
"מוח הוא יותר משכל", הוא הקו המוביל את עקרונות ©האינטליגנציה האינטואיטיבית. מוחנו מאפשר לנו הברקות והמצאות, יצירתיות גבוהה, יכולת אינטואיטיבית מפתיעה בדיוקה, ועוד כהנה וכהנה יכולות מדהימות אשר אינן בהכרח קשורות להפעלת שכל או היגיון. למשל, אנו לא יוצרים מוסיקה באמצעות חשיבה הגיונית, והמוזה,  בכלל, איננה מתלהבת מהיגיון :) גם ביטחון עצמי, הדימוי העצמי, כישורי מנהיגות, וכריזמה - אינם עניינים הקשורים בדיוק לשכל.
כאשר אנו משתמשים במוחנו ולא רק בשכלנו, התוצאות אליהם אנו יכולים להגיע, בכל תחום ובכל עיסוק - הרבה יותר גבוהות.
|
מוח הוא יותר משכל 
ב-iCU לומדים להשתמש במוח |
קורסים להכשרת מאמנים | |
| |
|
© כל זכויות היוצרים והשימוש שמורות לאסתי פישר-היים, להוצאת "דיונון", לחברת בינריס בע"מ, למרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית ולביה"ס iCU לאימון אשיי מקצועי (קואצ'ינג). התכנים באתר ובעלון מוגנים בזכויות יוצרים מלאות ומוצגים להנאת גולשים פרטיים. אין לעשות בהם כל שימוש מסחרי, לימודי, דידקטי או אחר, אין לשכפל, להעתיק בכל דרך שהיא, להפיץ או לעשות כל שימוש שהוא, שאינו לשימושך הפרטי. |
|
|
|
